דף עמדה בנושא: צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים |
1. חלב אם הינו ההזנה המיטבית לתינוקות. חלב האם מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושות לתינוק עד גיל 6 חדשים. (1)
2. לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, עדיף להשתמש בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) במקום חלב האם, עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה היא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תמ"ל על בסיס חלבון סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה. (1)
3. בתום החודש התשיעי לחיי התינוק אפשר להוסיף לתפריט התינוק גבינות ומוצרי חלב ניגר (כגון לבן, אשל, יוגורט, מעדני חלב, ריוויון ועוד). חלב שתייה אפשר להוסיף מגיל שנה ואילך. (1)
4. סידן:
- הסידן הוא מינרל בעל תפקיד מפתח בהשגה ובשמירה על מסת עצם. רוב הסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים, מקורו בחלב ומוצריו. (2,3)
- קיימים ממצאים רבים המצביעים על צריכת סידן נמוכה בקרב ילדים ומתבגרים, מצב העלול לגרום לפגיעה בצבירת מסת עצם, ולדלדולה, בגיל מוקדם יחסית. (4)
- חלב ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בגיל הילדות וההתבגרות. יש לעודד בקרב ילדים ומתבגרים צריכת חלב ומוצריו לצבירת מסת העצם ולחיזוקה. (5)
5. לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו, ואינן סיבה להפסיק או להפחית את השימוש בהם: (6)
- דלקות חוזרות של האוזן התיכונה
- אסטמה
- שיעול כרוני
- נזלת כרונית
- ליחה
6. אין להגביל או להפסיק צריכת חלב ומוצריו במצבים של שלשול חריף בילדים. (7-8)
7. אין עדות לקשר שבין צריכת חלב ומוצריו לעלייה במשקל בקרב ילדים ומתבגרים. (9)
8. עידוד צריכת חלב ומוצריו תפחית את השימוש בתחליפים בריאים פחות ומשמינים יותר. (10-11)
9. אלרגיה לחלבון החלב (קזאין) אינה תופעה שכיחה. במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק ולנהוג בהתאם. (12)
10. אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו. לכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים משלהן. אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול מתאים והורדת שיעורי ההימנעות המיותרת ממוצרי חלב. ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת החלב ומוצריו את המוצרים המתאימים להם, או לחלופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. אין לוותר על קבוצת מוצרי החלב בתפריט. (13)
11. אין להתחיל בחלב דל שומן (פחות מ-3%) לפני גיל שנתיים. חלב זה אינו מספק את חומצות השומן החיוניות והוא בעל ערך קלורי נמוך. (1,14)
על החתום:
ד"ר שמואל גור – יו"ר הוועדה
פרופ' יונה אמיתי – חבר הוועדה
פרופ' צבי ביסטריצר – חבר הוועדה
ד"ר שמואל גרוס – חבר הוועדה
פרופ' יהודה דנון – חבר הוועדה
פרופ' יצחק כץ – חבר הוועדה
ד"ר מנואל כץ – חבר הוועדה
פרופ' אהרון לרנר – חבר הוועדה
פרופ' צבי צדיק – חבר הוועדה
|
|
רשימת מקורות לנייר העמדה
1. תדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט בישראל .שירותי בריאות הציבור ,המחלקה לתזונה, המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, המחלקה לסיעוד, ההסתדרות הרפואית בישראל ,האיגוד לרפואת ילדים , הועדה לתזונת ילדים .מהדורה מתוקנת מרץ 2006.
|
|
2. Fleming, K.H., and J.T. Heimbach. J. Nutr. 124(suppl): 1426s, 1994.
3. Cook, A.J., and J.E. Friday. J. Am. Diet. Assoc. 103: 1513, 2003.
4. . American Academy of Pediatrics,Optimizing bone health and calcium intake of infants,children,and adolescents.Pediatrics,117(2):578-585;February,2006.
5. U.S. Department of Health and Human Services. Bone Health and Osteoporosis: A Report of the Surgeon General. Rockville, MD: U.S. Department of Health and Human Services, Office of the Surgeon General, 2004.
6. Milk Consumption Does Not Lead to Mucus Production or Occurrence of Asthma.Brunello Wu¨ thrich, MD, Alexandra Schmid, Barbara Walther, PhD. Journal of the American College of Nutrition, Vol. 24, No. 6, 547S–555S (2005)
7. Practice Parameter:The Management of Acute Gastroenteritis in Young Children.Pediatrics Vol 97 No 3 March 1996,
8. ESPGAN Working Group on Acute Diarrhoea Recommendations for Feeding in Childhood Gastroenteritis. JOURNAL OF PEDIATRIC GASTROENTEROLOGY & NUTRITION 1997;24:619,620
9. Lappe, J.M., K.A. Rafferty, K.M. Davies, et al. J. Am. Diet. Assoc. 104: 1361, 2004.
10. American Academy of Pediatrics, Committee on School Health. Pediatrics 113: 152, 2004.
11. Pereira MA, Jacobs DR Jr, Van Horn L, Slattery ML, Kartashov AI, Ludwig DS. JAMA. 2002 Apr 24;287(16):2081-9.
|
|
|
|
|
|
|
