מאת ד"ר שמוליק פרידמן, וטרינר
מנהל מקצועי של מועצת החלב
הון עתק של 2 מיליארד שקל הושקע ברפת הישראלית בשנים האחרונות. ההשקעה מימנה שלל חידושים, והעמידה מנגנון בקרה אמין ועקבי המבטיח לכם גם איכות וגם בריאות - מהפרה ברפת ועד החלב בסופר
הרפורמה בענף החלב - מהפך ושיפור באיכות הסביבה וברווחת הפרה
ענף הבקר לחלב בישראל (רפתות) השלים לפני כשנתיים רפורמה מקיפה שנמשכה 5 שנים. במסגרת רפורמה זו, שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין מגדלי הבקר לממשלה, השקיעו הצדדים במשותף סכום בלתי נתפס של 2 מיליארד 
שקל. המטרה הראשונית הייתה שיפור איכות הסביבה ברפתות. רצינו רפת ירוקה יותר שתאפשר פינוי בטוח של השפכים, הנוזלים והגללים מבלי לפגוע באדמה ובמי התהום.
אלא שבאותה הזדמנות בחרנו לשפר ללא היכר גם את תנאי המחיה והטיפול של הבקר. את פירות השקעת הענק הזו רואים היום היטב בכל רפת: הפרות חיות במבנים גבוהים ומרווחים, הן נהנות ממערכות צינון ואוורור שמקלות עליהן בימי הקיץ החמים ומקבלות מזון איכותי ויקר מאד. כמו כן הוקמו מכוני חליבה מתוחכמים עם ציוד משוכלל וממוחשב ברובו, המשפר משמעותית את תפוקת החלב בלי לפגוע בפרה בשום אופן.
פיקוח רפואי וטרינרי האחראי על בריאות המקנה בארץ
רופאים וטרינרים קליניים, כמו למשל של "החקלאית" (אגודה שיתופית לביטוח ולשרותים וטרינריים), וכן רופאים פרטיים בודקים לפחות פעמיים בשבוע את עדר הבקר לחלב בישראל. הבדיקות בוחנות את מצב בריאות בעלי החיים וכוללות גם התיחסות לחלב הפרות, דמן וצואתן. רמת הטיפול המקצועי והאינטנסיביות הינן כה גבוהות, שאין להן אח ורע בעולם. לא פעם רפתנים אומרים לי: "חבל שאנחנו לא בהמות".
אנחנו תמיד לוקחים בחשבון את צרכי הפרה והעגל, ואת הדרישות האנרגטיות שלהם לקיום ולייצור, בשילוב תנאי סביבה הוגנים ומתאימים לכל קבוצת גיל. כתוצאה מכך תמותת עגלים לאחר המלטה נמוכה כיום מ-5%, לעומת כ-10% לפני עשור. גם מספר התאים הסומטים (אינדיקציה לחולי העטין) ירד: מ- 500,000 במ"ל חלב לפחות מ- 200,000 במ"ל חלב. במובנים של איכות הייצור ובריאות הפרה ישראל ניצבת בשורה הראשונה בעולם לצד הולנד, שוויץ ודנמרק.
בדיקות החלב
הסקר הארצי השנתי של השירותים הוטרנריים
מדי שנה מתבצעות בדיקות מעבדה מקיפות במסגרת סקר ארצי אותו מבצעים השירותים הוטרינריים. תחילה מתכנסת ועדת מומחים לשאריות מן החי, במסגרתה נקבעת רשימה של 7 עד 10 חומרים שנוכחותם תבדק בדגימות החלב. החומרים שנבחרים לבדיקה הם אלו שההסתברות להופעתם והנזק הצפוי מהם עלולים להיות גבוהים. הרשימה משתנה מדי שנה במטרה לקבל מידע מהימן ועדכני.
בשלב הבא מגיעים רופאי ופקחי הלשכות הוטרינריות באקראי וללא הודעה מוקדמת לכלל משקי החלב, ונלקחות כ- 1,800 דגימות חלב למעבדה לשם גילוי שאריות מן החי. במעבדה מתבצעות מגוון בדיקות והתוצאות עד היום היו מצוינות. התוצאות מפורסמות במלואן לידיעת הציבור באתר האינטרנט של השירותים הוטרינריים. אם חלילה נמצאת חריגה, נפתחת במקום חקירה אפידמיולוגית לשם גילוי הגורמים ומניעת הישנותם. במידה שהחלב כבר יוצר ונמצאו בו ליקויים, מוצרים אלו הנם פסולים והם מורדים מייד מהמדפים.
נוכחות הורמונים בחלב אינה נבדקת באופן קבוע מכיוון שמשך חייהם בגוף קצר ופעולתם ממוקדת באברי מטרה אחרים שאינם העטין. מסיבה זו ההורמונים אפילו לא מספיקים להגיע לעטין הפרה בריכוז מספיק לשם זיהוי או כדי להוות איום כל שהוא על בריאות הציבור. כתוצאה מכאן ניתן לומר בוודאות ששום הורמון שניתן בישראל על ידי רופא וטרינרי לצורך טיפול והחלמה אינו נמצא בחלב המשווק לצרכנים. נוסף על כך, יש לזכור כי בטיפול בפרות בישראל נעשה שימוש אך ורק בהורמונים בטוחים לשימוש בבעלי חיים שקיבלו אישור של משרד הבריאות. כל זאת בניגוד למצב בארה"ב, שם נעשה למשל שימוש בהורמון גדילה (BST) המשמש להגברת תפוקת החלב וניתן לפרות בריאות באישור ה-FDA. בישראל חל מאז ומתמיד איסור מוחלט על שימוש בהורמון גדילה.
במסגרת הסקר הארצי של השירותים הוטרינריים נבדקים באופן קבוע מיכלי החלב למציאת שאריות חומרי הדברה, ולשמחתנו עד היום לא נמצא שום חומר הדברה בחלב.
בדיקות סף בשער המחלבה
בנוסף לסקר האמור לעיל מתבצעות בדיקות סדירות וקבועות לכלל יצרני החלב בארץ. כל משלוח חלב המגיע מכל משק בארץ (מ- 981 הרפתות שפועלות כיום בישראל ועוד כ- 140 דירים לחלב) עובר 5 בדיקות סף חובה עוד לפני כניסתו למחלבה. זאת בעוד שבכל מדינה אחרת בעולם הבדיקות נעשות רק באופן מדגמי (פעמיים-שלוש בחודש).
בבדיקות הסף נבדקת נוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקות וסולפות, חומרי חיטוי), חמיצות (מדד לזיהום בחלב), דם ומים, טעם וריח, וכן מראה החלב (ללא גופים זרים). במידה ומתגלה ליקוי החלב ניפסל לשימוש ומושמד על ידי יחידת הבקרה והפיקוח של משרד החקלאות (פיצו"ח). בשנת 2008 שפכנו מיליון וחצי ליטר חלב, כ- 0.1% מכלל התוצרת. כך מובטח ששום חומרים זרים לא ייכנסו לחלב שאנו שותים.
חלב רגיל לעומת חלב אורגני
חלב אורגני וחלב רגיל הינם זהים מבחינת רכיבי החלב שלהם, החלבון והשומן.
התהליכים לייצור חלב אורגני וחלב שאינו אורגני בארץ זהים לחלוטין מבחינת האיכות, הבטיחות, הרכב החלב והטעם. נוהלי העבודה בנושא טיפול תרופתי והזנה שונים בכך שהטיפול ברפת אורגנית כולל מגבלות וסייגים כגון הזנה של מזון אורגני בלבד וטיפול תרופתי מוגבל. בסיכומו של דבר ההבדל לצרכן הוא בעיקר אידיאולוגי ואינו בא לידי ביטוי בכל מובן ומשמעות אחרת.
