קירור החלב

שתי הפרות הראשונות נתנו -20 עד 30  ליטר חלב ביום, כך שכל יום התקבלו 40 ליטר חלב. 10 מתוכם שימשו לצרכי הקיבוץ ו 30 הליטרים  הנוספים נמכרו. את החלב העביר אורי לשני כדים גדולים של 20 ליטר כל אחד. פעם ביום הייתה מגיעה משאית של תנובה לאסוף את כדי החלב המלאים. המשאית היתה עמוסה כדים כדים  ולא טנק אחד מרכזי כפי שקיים היום.  במשך  היום ובלילה היו צריכים לקרר את החלב. אבל מקררים עוד לא היו.

איך מקררים חלב ללא מקרר? את כדי החלב היו מכניסים לברכה מפח שבתוכה היו מים עם קרח. את הקרח נסעו להביא בכל בוקר במשאית היחידה שהייתה  אז  לקיבוץ. משאית בשם Bedford  מעודפי הצבא הבריטי  ממלחמת העולם השנייה שנשארו בארץ כאשר הבריטים עזבו את הארץ במלחמת העצמאות.  המשאית הייתה נוסעת לבית החרושת לקרח שהיה ברמלה, ומביאה משם מספר גושי קרח גדולים שהוכנסו לברכת הפח. כך נשמר החלב קר עד שהגיעה המשאית של תנובה  למחרת.

עוד מסיפוריו של רפתן:

 ב 10 אצבעות - על ימי החליבה ביד

 הכנת המזון - תערובת מזון לפרות