סיפורו של רפתן

 

סיפורו של אורי בר גיא, חבר קיבוץ צרעה מיום הקמתה בדצמבר שנת 1948 ועד היום, ורופא וטרינרי שטיפל בבעלי חיים שונים אך בעיקר בפרות, במשך יותר מ 34 שנים.

 

שלום ילדים,

אתם יודעים, הרפת של היום עם המחלוב המשובח וכל המכונות החכמות ותוכנות המחשב היתה בראשית ההתישבות בארץ שונה מאוד. אספר לכם את סיפורו של אורי. הרפתן הראשון ברפת שהקים בקיבוץ צרעה, ולימים רופא ווטרינר שטיפל בפרות .

 

בעשר אצבעות

הרפת שבה עבד אורי התחילה משתי פרות. כן כן רק שתי פרות. את הפרות היה  אורי חולב  לבד בידיים, שלוש פעמים ביום. אורי למד להיות רפתן בהכשרה בקיבוץ דגניה ב' שהייה קיבוץ ותיק והייתה לו רפת גדולה, וכך ידע איך לטפל בפרות ואיך לחלוב אותן. בהתחלה היו ברפת שתי פרות ,  אך לאט  לאט נוספו עוד פרות שבאו באנייה מאמריקה. העבודה ברפת באותם ימים היתה קשה מאוד. החליבה ערכה זמן רב ודרשה מאמץ גופני גדול מאוד. כל רפתן צריך היה לחלוב  12 פרות שלוש פעמים ביום. מיד אחרי החליבה הלך אורי לישון לזמן קצר, ושוב קם לחלוב. כך במשך כל הימים והלילות,  גם בשבתות ובחגים. ללא חופש וללא מנוחה של יותר משלוש שעות.

סיפורים נוספים: קירור החלב